הים הביא לי אותה והגשמתי חלום ילדות

בילדותי, כשנשארתי לבד בבית, הייתי רוקדת מול הטלוויזיה, הקטנה, כזו של פעם בשחור לבן.

הייתי מתבוננת בבואתי המשתקפת ומדמיינת איך אני כל פעם דמות אחרת. ידעתי שאהיה שחקנית. שאצטלם ואהיה כל פעם דמות אחרת. שאדבר בשם כל אלה שלא תמיד יכולים.ות. ידעתי שיש בי כישרון להיות כל דמות.

אבא שלי היה משתגע מהיכולת שלי לצחוק ולבכות יחד. בו זמנית. מהיכולת שלי להצליח לקבל כל דבר שממש רציתי, בעזרת הבעות הפנים, היכולת לשחק.

ידעתי שאהיה שחקנית.

גדלתי. ניסיתי קצת גראס פה ושם. ובאחת הפעמים שעישנתי, חטפתי פרנויה מטורפת.

בגיל 20, נאלצתי לשנות את כל החיים שלי.

לא יכולתי יותר להריח גראס, או להיות ליד סמים.

ניתקתי קשר מכל החברים שלי, כי כולם מעשנים.

הייתי צריכה ליצור לי עולם חדש. לבד בעולם.

והכי פחדתי מהרעיון לשחק. ידעתי שזה עולם רווי בסמים. שאני אתקל בזה השכם וערב.

חנקתי בשקט את הילדה מול הטלוויזיה וסיפרתי לה שזה בסדר. זה לא עולם בשבילה.

ב 2016 הים הביא לי את א. אחת הנשים שחותרת איתי בקיאקים, במאית מוכשרת וידועה בעולם הקולנוע המקומי. וככה תוך כדי חתירה אני מבינה שהיא עוסקת בסרטים ובתום לב אני מספרת לה ש"זה חלום שלי לשחק בסרט".

הפכנו לחברות, למדנו להכיר זו את זו קצת יותר, ויום אחד היא אומרת לי "חברה טובה שלי עושה סרט, אני יכולה לתת לה את הנייד שלך? מעניין אותך? אבל אל תבני על זה כל כך, כי... אני לא יודעת מה יצא מזה באמת" אני: "כןןןןןןן. בטחחחח. יווווו אני אשחק בסרט." והיא: "חכי זה רק טלפון. עוד כלום לא באמת קורה."

הטלפון הגיע. ואחריו הבמאית החמודה שבאה לראות מי זו האישה המעניינת הזו על הים.

הביאה מצלמה והרבה התרגשות.

קישקשנו הרבה ואז היא שאלה אם אפשר שנצלם קטע קצר "היא רוצה לראות אם אני יכולה להוציא ממני רגש". ראתה. התפעלה. ונפגשה איתי שוב אחרי שבועיים.

ואז היא כרעה ללדת. אני כבר ראיתי את החלום שלי יורד עם המים לתהומות ההנקה.

בצדמבר 2019, החלום שלי קרם עור וגידים, התחילו הצילומים לסרט. חוויה מטורפת.

מפעילה את כל החושים, את כל הרגשות, את כל המצבים. מוציאה ממני הבעות בשלל פרצופים. "זו הסיבה שמאד אהבנו אותך באודישנים, יש לך פנים עם יכולת הבעה מטורפת, את יודעת ממש לדבר דרך הפנים, ועם השילוב של העיניים, זה פשוט מושלם"

הבמאית לא מוכנה שיהיה לי כלל איפור, "זה יהרוס את היופי המיוחד שבך"

הסאונדמן צרפתי נחשק (ונשוי, התשובה היא לא): "אני לא מבין עברית, לא מבין מילה ממה שאת אומרת ואני עדיין מצליח להרגיש כל מה שאת אומרת בצורה מדויקת, יש לך יכולת הבעה מופלאה ממש, יש לך קול מאד טוב"

מסביב במשך היום מלא א.נשים, לכל אחד.ת יש תפקיד מאד ברור, מאד מוגדר, והכל זורם דיי בהרמוניה. צוות ההפקה מאד דואג לנו.

במאית, עוזרת במאי, אחראית תוכן, צלמת (וצלם), הכל מנוהל על ידי נשים, וזה קסום. גם הדברים הקשוחים, נאמרים בנועם.

עוזרת במאי, זה חתיכת תפקיד קשה, היא מחזיקה את כולנו בצורה הרמונית, קשוחה ובלי הרמת קול אחת. "את עושה עבודה מאד קשה, והדבר הכי בולט בך זה הנועם, הכל קורה בנועם" - מצאתי לנכון להחמיא לה.

שלושה שבועות צילומים אינסיביים מאוראשון ועד אוראחרון. שלושה שבועות של הרחבת החיוך, פתיחת המוח, למידה חדשה והרבה מחמאות מהצוות.

בגיל 20, חנקתי את הילדה שידעה שתהיה שחקנית. בגיל 50 הים הביא במאית שחותרת איתי בקיאקים ופתחה לי צוהר לנשום. בגיל 51 העזתי ויצאתי את יציאה המצרים שלי. הגשמתי.

בקרוב יצא הסרט לאקרנים.

תודה שקראת (:

הפוסט הבא הפוסט הקודם